מה זאת חרדה?

חרדה: הפרופיל, התסמינים ומי סובל מחרדות?

חרדה היא תגובה לחוויה של פחד – פחד הוא מנגנון שאמור לשמור על קיומנו, פחד הוא כוח אותו אנחנו כבני אדם מסוגלים להכיל אבל ברוב המקרים לא מסתדרים איתו, לא רוצים לפגוש בו וגם מוצאים דרכים שונות ומשונות כדי להימנע ממנו.

במידה ואירוע מסוים, אובייקט מסוים, מצב מסוים או תחושה מסוימת, מפחידים את האדם, פחד באופן טבעי מתחיל להציף ולזרום בגופו. זרימה של פחד בגוף יכולה להתבטא בתחושות רעד, זיעה, דפיקות לב מואצות וכו’. הביטויים הללו של פחד עשויים לגרום למי שחווה אותם לחשוב כי משהו נוראי קורה לו. התחושות עשויות להיות כל כך קשות לו, עד שהוא ינסה לשלוט בהן ובניסיונו זה הוא מחריף את עצמתם של ביטויי הפחד… והתוצאה – חרדה!

התסמינים והסימפטומים לחרדה

פה יבש, זיעה קרירה, שתן או שלשול לעתים תכופות, דפיקות לב, התכווצות שרירים, תחושות של חולשה או עייפות מהירה, הפרעות שינה, הפרעות עיכול, תחושת ציפייה מוזרה ומפחידה, חוסר יכולת להתרכז ו/או להתמיד. סימפטומים אלו, אשר קשורים למערכת הנשימה, העיכול, הלב, השתן, המין והעצבים הם אשר יביאו את הסובל מהם אל הרופא בתחושה שמשהו נוראי קורה לו – לאחר בדיקות מקיפות של מערכות הגוף ללא ממצאים חריגים יקבע הרופא כי מדובר בחרדה. התייחסותו של אדם הסובל מחרדה תהיה לרוב אל הסימפטומים הפיזיים כאשר הוא אינו מבין כלל כי מה שעובר עליו זה למעשה התקף חרדה – הוא עשוי לחשוב כי הוא חווה התקף לב או איזה שהוא אירוע פיזי חמור אחר, היות ופעימות לב הפכו להיות מואצות.

פחד בהגדרתו המילונית הנו "מצב נפשי הנגרם עקב איום של סכנה ומאופיין בשינויים פיזיולוגיים" – עם הפחד מופיע רגש שדורש ביטוי ונחסם באמצעים פיזיים, בדרך כלל על ידי כיווץ הסרעפת ובנשימה מהירה ושטוחה. כך למעשה נוצרת חסימה בזרימה הטבעית המתרחשת בגוף, אשר עלולה לגרום להחרפת תופעות המלוות תחושות פחד. לעתים תופעות אלו הופכות להיות חריפות ממש עד לשלב שהגוף "מקבל מסר" כי לכאורה קיים איום ממשי לגורלו על אף שהדבר רחוק מהמציאות. לדוגמה חסימה בזרימה של אנרגיית הנשימה – בזמן שאנחנו שואפים אנו מכניסים יותר פנימה וככל שננשום יותר עמוק כך נחווה דברים עמוק יותר. הגיוני כי אדם אשר חווה משהו שמפחיד אותו ינשום מעט ושטוח על מנת לצמצם את גבולות החוויה. החשש מלבטא פחד יוביל לנשימה קטנה עוד יותר. הזרימה של הנשימה תהיה כל כך לא תקינה עד שיתכן ולפתע יופיעו סחרחורות, תחושה של חנק ולעתים, במקרים קיצוניים, אף תחושה של מוות קרב. הניסיונות לא לחוות פחד ולשלוט בו שהתופעות הטבעיות שלו נחוות כמין חוסר שליטה, הובילו לחסימה בפעילות חיונית המתרחשת בגוף באופן טבעי (כמו נשימה), מה שיצר  סימפטומים גופניים מיד. למעשה כך אנו חווים את הסימפטומים שמפחידים אותנו אף יותר ונכנסים בפועל למצב של חרדה.

סצנת החרדה הבאה…

לאחר התקף חרדה אחד הופך האדם לדרוך יותר והוא מכין עצמו לסצנה הבאה – בין תסמיני החרדה המנטליים ניתן להבחין בציפייה מפחידה, כן, ישנה ציפייה וחשש גדול מן הפעם הבאה. אדם אשר חי בזמן שהוא מחזיק את גופו במצב של "היכון", נוטה לכווץ את הסרעפת באופן קבוע, וכן גם את החזה ואת הצוואר בניסיון "להיות מוכן". מצב זה לאורך זמן, הציפייה הנלווית והחשש מהסצנה הבאה יובילו בהכרח תחושות עייפות לצד חוסר שקט ורגזנות, לא רק כחלק מן ההתקף אלא כחלק מחייו בכלל. כך הסימפטומים הגופניים (פיסיים) הופכים יום-יומיים, מפלס החרדה שומר על עצמו בחיי השגרה ולעתים אף מגדיל את עצמו שכן ככל שעובר הזמן החסימות בזרימות הגוף הטבעיות, בשל כיווץ ואחזקה מקובעת של איברים, ישפיעו על מצבו של הגוף. חזרה על סיטואציה דומה לזו שהולידה את התקף החרדה תוביל תגובה זהה כפועל יוצא של תהליך למידה בדרך של התניה, דהיינו "גירוי ותגובה" הקשורים זה בזה, בנוסף בדרך של הכללה (generalization) המהווה נטייה טבעית לייצר הכללה ולהגיב באופן זהה לאירועים זהים. כמו כן, אדם החווה חרדות מכל סיבה שהיא בחדר ביתו ובדיוק ברגע זה שמע ציוץ ציפורים, עלול בעתי, בשל סמיכות הגירויים, לייצר תשובה של פחד אך ורק למשמע ציפור מצפצפת ובהתאם גם לפתח התקף חרדתי. משמע, פחד עלול להופיע בתור תגובה לאותם גורמים שעל פניו אין בם לשמש סיבה הגיונית או כטריגר להתקף חרדה חוזר.

פרופיל של חרדה – מי בעיקר סובל מחרדות?

ישנם חוקרים הטוענים כי לפחות 10 אחוזים מן האוכלוסייה סובלים מחרדה. מדוע חלק מן האוכלוסייה יסבול מחרדה בעוד חלק אחר לא? האם ישנו מכנה משותף לסובלים מחרדות? האם ניתן לצייר פרופיל של סובלים מחרדות? סובלים מחרדה מתארים פרופיל אישיות כפי שהוא נתפס בעיני עצמם:

– בעלי אינטליגנציה גבוהה.
– צורך להשביע את רצון הזולת.
– אנשים שנחמדים אל הזולת במיוחד.
– מוכנים להקרבה עצמית.
– רגישים ולוקחים ללב.
– אכפתיים.
– לחוצים.
– בעלי חושים מחודדים.
– מוח עסוק כל הזמן ורץ!

מניסיוני בעבודה עם סובלים מחרדה למדתי כי פרופיל זה אכן מתאים ומתאר חתך נרחב של הסובלים. צורך בהשבעת רצון הזולת, מוכנות להקרבה עצמית ורגישות, אלו מרכיבים אשר דורשים מהאדם לעתים לוותר על ביטוי של רגשותיו שלו. לעתים על מנת שלא לפגוע או להיפגע, לעתים מתוך התייחסות לצורכי הזולת יותר מכפי שיתייחסו לצורכיהם הם באותו זמן ולעתים ממקום של למידה מוקדמת לגבי אלו רגשות מותר להביע ואלו לא. אלו אנשים אשר למדו לא לתת ביטוי לרגשות אשר נחווים כלא נעימים להם עצמם, או לסביבה. האפשרות לשליטה ברגשות היא אפשרות אשר נתמכת על ידי החזקה גופנית של אזורים ספציפיים בגוף, כמו כיווץ של הסרעפת, כינוס של בית החזה, נשימה קטנה, כיווץ של העורף והגרון, מאמץ שרירי בפנים. כיווץ הוא הפעלת לחץ שרירי על אזור מסוים, אם אני רוצה להחזיק משהו אני מפעילה עליו לחץ על ידי כיווץ שמקבע אותו במקום אחד, בדיוק באותו אופן בו אני מחזיקה משהו בכף ידי למשל. כאשר אני רוצה להחזיק במשהו אני יכולה לסגור עליו את כף ידי. כדי להחזיק חזק אכווץ את כף היד עוד ועוד מסביב לאותו דבר שבו אני מחזיקה. כיווץ חזק זה יבטיח לי במידה זו או אחרת שמה שאני מעוניינת להחזיק לא יזוז, לא יברח. האחזקה היא יום-יומית ולאורך שנים, שהרי במידה וירפו אותם רגשות "יברחו" להם החוצה. האחזקה הופכת להיות מצב קבוע בגוף, מצב זה יוצר תחושה של מתח מתמיד ופוגע בתפקודיו הטבעיים של הגוף. סימפטומים ייבנו ויופיעו לחץ בחזה, שיהוקים, הפרעות בנשימה, בעיות עיכול וכדומה – פגיעה בתפקודי הגוף והופעת סימפטומים הם שידור יום יומי של הגוף כי הוא במצוקה.

מתוארת כאן דמות של אדם אשר נקודת המוצא שלו, ה-"פוזה" שהוא מחזיק בגופו באופן קבוע בחיי היום יום שלו, היא פוזה שהגוף מפרש אותה כמצב מצוקה. נקודת מוצא דומה נמצא אצל אנשים אשר חיים במתח לאורך זמן. המתח אותו הם חווים הוא מתח אשר נבנה בגוף ומשאיר את חותמו. מתח שרירי, כיווץ של אזורים מסוימים בגוף, מאמץ יתר של אזורים מסוימים וכו' יהפכו להיות פוזה קבועה. נקודת המוצא היא של גוף במצוקה. סיטואציה אשר תגרור תגובה המחזקת את התגובה הקבועה, את הפוזה הקבועה, תתפרש כמסכנת חיים. אם נוסיף על גבי פוזה קבועה של אדם אשר למד "להחזיק" רגשות מסוימים, באמצעים פיזיים, החזקה נוספת כתוצאה מלחץ, נקבל מצב פיזי שהוא לכל הדעות מתקרב לבלתי נסבל. כאשר בנקודת מוצא זו יפגוש אותו אדם בפחד או אפילו במחשבה שמפחידה אותו, הסימפטומים הפיזיים יקבלו ממדי ענק, האדם לא יוכל להכיל את פחד ותופעותיו ומעוצמת האירועים – יופיע התקף חרדה!

סיפורו של בני (שם בדוי)

בני הוא גבר צעיר כבן 30, נשוי ועובד כאיש מכירות בחברה גדולה ומשגשגת. שעות העבודה משתנות ולעתים נעשות בשעות הערב המאוחרות. לפני עבודתו הנוכחית עבד כאיש מכירות בחברה אחרת, הוא לא אהב את עבודתו והחליט לעזוב את מקום העבודה. משך תקופה ארוכה חיפש עבודה אחרת ולא מצא, הן עקב מצב תעסוקתי קשה והן משום כך שהרגיש שכל מה שיש לו להציע, כל מה שרשום ברזומה שלו אלו עבודות בתחום המכירות תחום בו אינו מעוניין לעסוק יותר. משך כחצי שנה היה מובטל, אשתו ובני משפחה החלו מפעילים עליו לחץ למצוא עבודה במהירות. בני מרגיש לחץ מצד אחד וחוסר אונים מצד שני, מצבי רוח החלו פוקדים אותו לצד עצבנות ורגזנות. אשתו מציעה לו לצאת לטיול בדרום הארץ כדי להתרענן מעט. בטיול זה פגש בני בפעם הראשונה בתופעה של חנק, דפיקות לב מואצות, סחרחורת ובחילה בו זמנית. התופעה הופיעה לראשונה כשנכנס אל תוך האוטובוס אשר היה אמור להסיע אותם לאילת. חלונות האוטובוס היו סגורים והאווירה חנוקה. בני היה משוכנע כי משהו נוראי קורה לו וכי הוא עומד למות. משחזר מחופשתו באילת החל מיד בסדרה של בדיקות. הבדיקות לא העלו כל ממצא חריג. בני ממשיך לחפש עבודה ובזמן זה מופיעות תופעות חדשות, מזון שעולה מן הקיבה אל הוושט, תחושות של צריבה בוושט, חוסר יכולת לבלוע, לחץ בחזה, הרגשה של משהו תקוע בגרון, מחנק וחוסר באוויר בזמן נסיעה במכונית או בכל כלי תחבורה אחר. הוא בטוח שהוא סובל ממחלה איומה ונוראה אשר הרופאים אשר בדקו אותו פשוט לא איתרו אותה. בני פונה לרופאים נוספים בתלונות על מצבו הגופני הקשה. שוב שולחים אותו אלו לבדיקות אשר לא מעלות ממצאים חריגים. המצב הלך והחמיר, הוא מאבד משקל, הרגשתו הכללית פחות ופחות טובה, הוא חוזר אל רופאיו אשר ממשיכים להפנות אותו לבדיקות אשר אינן מעידות על בעיה פיזית כזו או אחרת. לבסוף פנה אליו אחד מרופאיו ואמר לו כי מה שיש לו בא מהראש שלו ושיתחיל להכניס לעצמו לראש שהוא בריא!

בני הוא אמן בנשמתו, העיסוק האהוב עליו הוא ציור ופיסול, שאיפתו היא למצוא את פרנסתו בתחום. הוריו ואשתו הסבירו לו כי אין אפשרות להתפרנס מציור או מפיסול ולכן עליו לקדם את עצמו במקצוע פרקטי ומכניס. בשלב הזה מצא עבודה כאיש מכירות בחברה בה הוא עובד כיום. הפנייה המחודשת אל מקצוע זה באה מתוך הרגשה שרק לשם הוא יכול לפנות, זה מה שהוא עשה עד עכשיו, שאין לו משהו אחר להציע ככוח עבודה, מעין תחושה של חוסר ברירה. העבודה אותה מצא היא עבודה בה אנשי המכירות חייבים לתת תוצאות יום יומיות אשר נבחנות על ידי הממונים עליהם מידי יום ובהשוואה תמידית בין אנשי המכירות ותפוקתם. איומים בפיטורים עומדים מעל לראשם מידי יום. בני משפחתו ממשיכים להאיץ בו להתקדם ולהיות הכי טוב שאפשר בעבודתו על מנת שיוכל להתקדם בסולם הדרגות ולהכניס סכום כסף גדול יותר לחשבון הבנק שלו מידי חודש. בני ממשיך להרגיש רע מאד ומחליט להגיע אליי לטיפול בחרדותיו – תלונותיו העיקריות הן על קשיים בבליעה, על מזון שעולה כלפי מעלה, שיהוקים, לחץ בחזה, תחושת מחנק והצטברות של ליחה בגרון. הסימפטומים נמצאים שם כל הזמן אך בזמנים מסוימים מקבלים עצמה רבה יותר. תחושת החנק מופיעה בצורה של התקפים. אחרי התקף של חנק כל שאר התופעות מופיעות בעצמה גבוהה. פחד חזק מלווה את כל התופעות הללו. בני ישב מולי כשסיפר לי את העובר עליו כשהבעה של פחד דאגה ומתח על פניו, הדיבור שלו היה מהיר מאד ועמוס בפרטים. אפשר היה לראות בקלות את ה-"פוזה" שהוא מחזיק בגוף, בטן מכווצת והידיים מגנות עליה, חזה מכונס, צוואר מוכנס לכיוון הכתפיים, עורף מוחזק, פנים מכווצות בעיקר באזור שבין העיניים. מבחינתו, פוזה זו היא הדרך היחידה בה הוא מצליח לפעול בעולם, הפוזה הזו מצליחה "להחזיק" אותו בעבודתו, לעזוב, או להרפות את נקודות המתח בגופו מתפרש אצלו כלהרפות את מתח העבודה, אם ירפה לא יוכל להמשיך, ההצלחה תברח ממנו. הרפיה של אזורי הגוף המכווצים תאפשר לרגשות לזרום, להצפה רגשית, שמבחינתו עשויה "להטביע" אותו – פוזה כזו המוחזקת בגופו לאורך זמן תייצר סימפטומים פיזיים. הזדהות יתר עם רגשות של אחרים וחוסר יכולת לבטא רגשות אשר נתפסים בעיניו כשליליים, וויתור על רצונותיו האמתיים, פחד הקשור בפרנסה וכסף ובנוסף מתח בעבודה, לחץ, סביבה קרובה לוחצת ודורשת, אלו נתונים אשר בונים את הדרך בה יחזיק בני את גופו ומכך בונים סימפטומים. הסימפטומים הפיזיים מגבירים את אפקט הלחץ אצל בני, הלחץ מעצים את הסימפטומים, פחד זורם בגופו, הוא לא יכול להכיל את פחד מהמקום בו הוא נמצא כרגע – מופיע התקף חרדה.

כאמור, אחד מרופאיו הסביר לו כי הוא איננו חולה במובן המקובל של המילה אלא שבעיותיו באות מ-"הראש שלו", האם היה בני מוכן לקבל את התאוריה הזו? כמובן שלא, בעיותיו הפיזיות הן מוחשיות עבורו יותר מכל דבר אחר! רופאיו כבר בדקו אותו בבדיקות מבדיקות שונות אך הוא לא היה מסוגל לקבל את תשובתם. כל סימפטום שהופיע חיזק אותו בעמדתו כי הרופאים עדיין לא מצאו את הבעיה שלו. רק על ידי כך שילמד את עצמו, את גופו, על ידי כך שיוכל להבחין במה שהוא עושה בגוף שלו יוכל לקבל את התשובה למה שקורה לו מתוך עצמו, איש לא יצטרך להסביר לו או לשכנע אותו, הוא כבר יידע להבחין במה שקורה לו בעצמו. במהלך התהליך שעבר, בני למד להוריד את רמת הלחץ בגופו ובחייו, למד לשים לב לגוף שלו, לרצונותיו ולצרכיו, הקדיש יותר זמן לציור ופיסול אשר מסבים לו אושר, למד לתת מקום לרגשות שלו, לבטא רגשות אשר נתפסו בעיניו כשליליים ולמד לעצור מניפולציות רגשיות של אחרים. ממקום חדש זה יכול היה להיפגש מחדש עם פחד וללמוד להסתדר איתו, למד לסמוך על עצמו כי יוכל להסתדר עם פחד כשיפגוש בו. בסיומו של תהליך הסימפטומים הפיזיים עליהם התלונן בני נעלמו לחלוטין בחלקם וחלקם האחר הופיעו לעתים רחוקות מאד.

הופעת תופעות החרדה בחייו של בני פתחה לפניו הזדמנות לצמיחה והתפתחות אישית – מוזמנים להכיר וללמוד עוד על אופן הטיפול שלי בחרדות, לחצו כאן.