פרטי, סודי ומיתרי הלב

כשגיל ביקש ממיכל את סיסמת הגישה לתיבת המייל שלה, היא סירבה. הסירוב הזה היכה אותו בתדהמה – למה היא מסרבת? האם יש לה מה להסתיר? כשהפנה את השאלות האלו אל מיכל, היא אמרה שאין לה דבר להסתיר אלא שהמייל שלה הוא איזור פרטי שלה ואין לה רצון לחלוק אותו עם אף אחד, גם לא איתו.

את גיל זה לא שכנע. הוא התעקש שאם באמת אין לה מה להסתיר, לא צריכה להיות לה שום בעיה למסור לו את הסיסמא. הוא טען שאין דבר כזה "פרטיות" ושהיא משתמשת במילה יפה כדי לתת לעצמה לגיטימציה לעשות דברים "מאחורי הגב שלו". לדעתו בני זוג צריכים לדעת אחד על השנייה הכל ויחסים זוגיים טובים הם כאלו שיש בהם שקיפות מלאה והכל גלוי ופתוח.

האם רצון לשמור על פרטיות מעיד על רצון להסתיר משהו? האם זוגיות מבטלת את הזכות למרחבים פרטיים? מה ההבדל בין פרטי לסודי? מהי שקיפות? ומה הקשר למיתרי הלב?

*****

הצורך של כל אחד במרחב אישי פרטי

כולנו זקוקים, במידה כזאת או אחרת, למרחב אישי פרטי. בין אם זה מקום בנפש או מקום פיזי, המרחב הפרטי הוא מקום שלאחרים אין גישה אליו ורק אנחנו מחליטים אם, מתי ואיך לצאת ממנו ולהיפתח אל אחרים. הצורך בפרטיות הוא צורך קיים. זהו צורך אנושי להגדרת מרחב אישי שבו יכולה להתפתח תחושת האוטונומיה שלנו. במרחב הזה אנחנו לא חשופים לאף אחד ולא נתונים תחת ביקורת. ככה מתאפשר לנו לחשוב, לתהות ולפתח את הדעות שלנו בהתאם לעצמינו בלבד. יש שמגדילים לומר שאם אין לאדם פרטיות, נפגעת היכולת שלו לפתח את זהותו ואת אישיותו. הצורך בפרטיות לא נעלם כשאנחנו נכנסים לזוגיות. נהפוך הוא, לפעמים הוא אפילו גדל היות והמרחב האינטימי עשוי לטשטש את גבולות "העצמי". כשבני זוג מגיעים להבנה שזוגיות לא מבטלת את היותם גם שני אנשים נפרדים, הם מסוגלים לכבד את הפרטיות של האחר ולנהל דו-שיח בו הם קובעים גבולות ומינונים שמתאימים לצרכים של שניהם.

העניין עשוי להסתבך בגבול העדין שבין מה שפרטי למה שסודי – "פרטי" מתייחס למרחב אישי בתוך המרחב האינטימי המשותף, למשל כשאת רוצה לעשות משהו רק את, עצמך והאלוהים מבלי שאף אחד אחר רואה או שומע אותך. "סודי" לעומת זאת מתייחס לאקט של שמירה על מידע. שמירת מידע במקרים רבים מעוררת תחושה של הסתרה ומערערת את היחסים. הסתרה פוגעת בתחושת הוודאות, יוצרת בלבול, חרדה וחוסר אמון ופוגעת בהם באופן משמעותי.

האם זה אומר שצריך לשתף את בן הזוג בכול? תמיד יהיו עניינים קטנים, מחשבות או רגשות שמכל מיני סיבות נשמור רק לעצמינו. לחשוב שאפשר לשתף במאה אחוז, זו אשליה. כן, יש הבדל בין הסתרה של דברים משמעותיים לבין הסתרה של דברים שגם אם יתגלו לא תרעד האדמה. ועדיין, כדי לפתח יחסים טובים ומלאי אמון עדיף להימנע מהסתרה. במקרה של גיל ומיכל, תיאום ציפיות היה "עושה את העבודה". כלומר, תיאום ציפות מראש לגבי מהו מרחב אישי, מה פרטי ומהי מידת השיתוף שמתאימה לכל אחד מהם, היו מונעים משניהם את הסיטואציה הלא נעימה ואת תחושות התסכול והאכזבה. הסבר פשוט וכנה של מה עומד מאחורי בקשה מסוימת לפרטיות, הוא דרך נפלאה אל הנכונות של הצד השני לכבד ולקבל אותה. כשאין תיאום בציפיות, גם ניסיון תמים ואמיתי לשמור על מרחב פרטי עשוי להתפרש בטעות כהסתרה ולפגוע בנפשות הפועלות ובזוגיות עצמה פגיעה גדולה ומיותרת.

*****

הסתרה ושקיפות ביחסים

זה נכון שיחסים טובים הם יחסים שיש בהם שקיפות. זה גם נכון שאף אחד מאתנו לא נולד עם סודות או עם רצון להסתיר. הסתרה עשויה להיות  תולדה של "קודים" עליהם גדלנו לגבי על מה מותר ועל מה אסור לדבר, לפעמים היא משמשת אותנו כמנגנון הגנה בפני רגשות של בושה ופחד מאבדן הערך שלנו בעיני אחרים ובמרבית המקרים היא נובעת לאו דווקא מתוך רצון שלא לגלות תוכן מסוים, אלא מתוך החשש שמא האוזן השומעת לא תוכל לקבל ולהכיל את התוכן המדובר.

כדי ששקיפות תוכל בכלל להתקיים בזוגיות שלנו, כדאי שנטפח את היכולת שלנו להקשיב זה לזה גם כשאנחנו לא חושבים אותו דבר ולהכיל את האמת של הצד השני גם אם היא לא מוצאת חן בעינינו או חלילה כואבת. איך שקיפות מסתדרת עם פרטיות? שקיפות היא לאו דווקא הצפה של פרטים או דיווח על כל צעד ושעל שאני עושה. שקיפות אומרת שאם יש לאחד מאיתנו שאלה, היא תקבל תשובה כנה. שקיפות היא היכולת לדבר באופן חופשי וגלוי על מה שקורה לנו בפנים, על רצונות, רגשות וצרכים – למשל על הצורך בפרטיות.

יחד עם כל זאת, בל נשכח שרובינו בוחרים בזוגיות מתוך רצון עמוק וכמיהה לחיבור ולאיחוד. חיבור נוצר מתוך שיתוף. כשמסכימים להרפות מתודעת הנפרדות, כשמבינים שאין צורך לוותר על הייחוד כדי להיות באיחוד, אפשר לצאת מתוך הגבולות ששמנו על מרחבי הפרטיות שלנו ולהרחיב את תודעת השיתוף. ככה נגלה ששיתוף עם מישהו אחר, לא רק שאינו פוגע באוטונומיה שלנו אלא אף עשוי להעשיר ולהעצים את החוויה. ככה גם נזכה להתחבר עוד יותר. שיתוף מקרב ומאחד, הוא פורט על נימי הרגש וקושר כמעשה אומן את נפשותינו זו בזו במיתריו העדינים של הלב.