-
- מאת:
- |
- עודכן לאחרונה: אפריל 30, 2020
"מה יהיה? מה יקרה? ומה יהיה אם…? ומה יקרה אם…?" שאלות מהסוג הזה מציפות רבים מאתנו ובמיוחד בימים כאלו של חוסר וודאות. הבעייתיות בשאלות מהסוג הזה היא שהן "תולשות" אותך מתוך החיים עצמם אל תוך עולם של דמיונות שלא תמיד תורמים למצבך הרגשי והנפשי. נהפוך הוא, במקרים רבים הם ייקחו אותך אל תחושות של חוסר אונים, פחד וחרדה.
כשהמוח האנושי פוגש בחוסר וודאות הוא מתייחס לכך כמו אל תמונה שחסרה בה חתיכה. המוח תמיד מעדיף להתמודד עם מציאות וודאית וכל חוסר יכולת לדעת מה עומד לקרות מתפרש על ידו כאיום וכאיבוד שליטה, לכן הוא ממהר להשלים את החתיכה שחסרה בתמונה. באופן אוטומטי לגמרי הוא משלים אותה בתרחישים נוראיים, לא מפני שיש בו חיבה מיוחדת לסרטי אימה אלא שזהו חלק ממערך שלם של תחבולות המאפיינות את מנגנון ההישרדות האנושי. למנגנון ההישרדות יש אג'נדה שאומרת שאם נצפה לגרוע מכל, נהיה מוכנים יותר כשנפגוש אותו וכך גדלים הסיכויים שנדע להתמודד ברגעי האמת ולשרוד. באופן אישי אני לא מכירה מישהו שהאג'נדה הזו הצליחה להכין אותו באמת למצב שהוא בכלל לא מכיר, יחד עם זאת אני מכירה רבים שהאג'נדה הזאת הפגישה אותם עם פחדים או חרדה והזמינה שליליות לתוך חייהם.
*****
חוסר וודאות נמצא כאן כדי להישאר וכדאי לנו שנדע לחיות איתו בנוחות ובשלום. זו בהחלט משימה לא קלה, אבל היא אפשרית. היא הופכת להיות פשוטה יותר כשרוכשים מיומנויות מתאימות. ראשית כדאי ללמוד לעצור רגע לפני שהאוטומט משלים את התמונה. אז לא נופלים אל מלכודת הפחד ואפשר להתפנות ולחקור קצת יותר לעומק את המחשבות שלנו. ככה נפתחת דלת לגישה אחרת אל חוסר וודאות, כזאת שתתמוך במסע שלנו ולא כזאת שתשאיר אותנו מפוחדים. אחרי שעוצרים נוצרת בהירות מסוימת שמאפשרת להעביר את הפוקוס מהאיום שיש באי הידיעה אל האפשרויות הנעימות שיש בה. למשל האפשרות לחוות כל רגע ורגע כייחודי, או האופציה להתחדשות שהיא מביאה, הריגוש שיש בה, או העובדה שאי ידיעה משאירה אין ספור אפשרויות פתוחות. גם אפשרויות טובות וטובות מאד. שינוי פוקוס תמיד מייצר טוויסט בעלילה.
מומלץ להימנע מניסיונות לנבא את העתיד. היות והחיים מתרחשים כאן ועכשיו, התעסקות במה שעדיין לא קרה משאירה תחושה מפחידה של איבוד שליטה, חוסר אונים וחוסר יכולת לפעול. התמקדות ברגע הנוכחי לעומת זאת, מעצימה את התחושה שיש לנו יכולת להשפיע ומורידה את מפלס החרדה. בכולנו ישנו הצורך, במידה כזו או אחרת, לדעת מה עומד לקרות. זהו צורך הישרדותי והוא מובן, העניין הוא שלחיים יש כללים משל עצמם והראשון בהם הוא הארעיות. שום דבר לא באמת יציב או קבוע, הכל חולף ומשתנה כל הזמן. לנסות לשנות את העובדות האלו זה להזמין תחושות של תסכול וכישלון. עדיף לתעל את האנרגיה אל טיפוח נחישות להתייחס אל החיים ואל מה שהם מביאים איתם, בפתיחות ובסקרנות. אלו איכויות שמבטיחות לנו מסע מלא חיות, אנרגיה ועניין.
*****
"ובחרת בחיים" הוא משפט שמתאר את המחויבות העמוקה וחסרת הפשרות לחיים. המחויבות לחיים היא לא רק לעבור פה, אלא לחיות אותם במלואם – לפעול, לממש פוטנציאל, להתקדם ולהתפתח. זו מחויבות לא פשוטה כשחוסר הוודאות של החיים מאיים עלינו ואנחנו פוחדים. הדרך להישאר מחויבים היא לפתח ולטפח את הוודאות שבאה מבפנים וידועה בשמה האחר – אמונה. בין אם זו אמונה ביקום, באלוהים או בעצמך. כשאתה מאמין שאתה יכול, זה יקרה. כשאתה מאמין שיש משהו ששומר עליך, אתה מעז. כשאתה מאמין שאתה יכול להצליח, אתה עושה. מי שמפתח אמונה זוכה לכוח עצום שמבטיח לו שלא יעצור עד שיגיע למטרה. אמנם אמונה היא קשה להשגה ונדרש תרגול יום-יומי כדי לדבוק בה אבל ההשקעה משתלמת. אמונה מזיזה הרים. בין אם זו האמונה והוודאות הפנימית שאני יכול, או וודאות שיש בי את היכולת להתמודד, בין אם זו וודאות שכל מה שקורה לי מתרחש לטובתי העליונה, או אמונה שכל דבר שנקלע למרחב שלי מגיע כדי שאלמד משהו שעליי לדעת – זו חייבת להיות אמונה שמתחברת לטוב, לאור ולאהבה. האמונה היא זו שמעצבת את המציאות שלנו ובסופו של יום היא זו שתשפיע על איך תיראה התמונה ומה יהיה צבעה של החתיכה שחסרה.
לעצור את האוטומט, להעביר את הפוקוס מהאיום אל האפשרויות והיתרונות, לחזור אל הרגע הנוכחי, להיות פתוחים וסקרנים אל מה שהחיים מביאים, לבחור בחיים, להאמין. האתגר הוא של כולנו.
בימים אלו אני ממשיכה ללוות זוגות ויחידים במפגשים בקליניקה וגם באמצעות המדיה הדיגיטלית, זום, סקייפ וטלפון. זמינה עבורכם גם ובעיקר כעת, אורית 052-2845474
