הגיע הזמן לשחרר!

הסביבה הקרובה אומרת לך שהגיע הזמן לשחרר. הסבל שלך אומר לך שצריך לשחרר. אתה יודע שכדאי לשחרר. התמונה לגמרי ברורה לך… נו? שחררת אתה כבר משוחרר? מה, עוד לא? הכיצד?!

כדי לעזור לך עם התשובה, אתחיל בשאלה מאותה משפחה: מה זה בכלל ה-"לשחרר" הזה? קמים יום אחד בבוקר ומחליטים לשחרר משהו או מישהו, לוחשים את מילת הקסם "לשחרר" והופכים להיות משוחררים? אני מאמינה גדולה בקסמים, יחד עם זאת מניסיון יודעת כי לפעמים כדי שהקסם יתרחש, יש צורך בלחש קצת יותר מורכב. ישנם מי שאומרים שלשחרר זה להיות במצב של אי מאמץ או אי עשייה – זה נכון אך לא מדויק!

"לשחרר" בעברית זהו שם פועל. שם פועל מציין עשייה, כלומר יש פה תנועה פעילה. אם אנחנו רוצים לתאר מצב של אי עשייה ואי מאמץ נאמר – "משוחרר". המצב הזה, "משוחרר", הוא המצב הבראשיתי ממנו יצאנו וכדי לחזור אליו נדרשת תנועה. אל המצב הזה, נוכל לחזור רק אחרי שנתחיל לזהות את התנועה שמרחיקה אותנו ממנו. אז נוכל ללמוד את התנועה הנדרשת כדי לחזור אליו.

האם התנועה הזו היא תנועה של המחשבה?

כן, בהחלט כן. כדי להגיע למקום משוחרר, עלינו ללמוד כיצד לאפשר למחשבה לנוע מנקודת התייחסות אחת אל נקודת התייחסות אחרת.

העניין הוא ששחרור המחשבה הוא שחרור של חלק אחד מכל מה שמרכיב את האדם. הגוף שלנו זוכר גם את מה שהחלק החושב דחק אל מרתפים ספוגי חומר אפור וכך, גם אם נדמה לנו ששחררנו, למעשה אנחנו עדיין אוחזים בדבר (באירוע, ברגש) בגופנו. הגוף שלנו הוא כלי קיבול לנפש ולנשמה, לרגשות ולתחושות – הוא משתתף בכל תהליך ועניין, הוא מתעד את כל קורותינו בדיוק של אחד לאחד וברזולוציות גבוהות. הגוף הוא הרשות המבצעת והמסה שנעה בעולם הזה. כדי לשחרר באמת, הגוף גם הוא צריך להשתתף בתנועה. אחרי עשרים שנה שאני לומדת ומלמדת את התנועה לשחרור אני יכולה לומר ללא היסוס: זה מפחיד ואף עשוי להיות כואב לשחרר. זה מפחיד כי לשחרר כרוך במעבר מתחושה של שליטה לתחושה של אי שליטה. לשחרר כרוך במעבר מניסיון לשנות את המציאות אל לקבל אותה כמו שהיא, גם אם היא לא כל כך נעימה. לשחרר כרוך ב-לעזוב את המוכר והידוע וללכת אל הלא נודע, לשחרר כרוך ב-לאפשר לרגשות לזרום ולהיות נוכחים במלא עוצמתם.

אך איזו ברירה יש לנו אם ברצוננו לאפשר לחיים שלנו לנוע בהרמוניה עם הבריאה?

כדי לאפשר לחיים לנוע, הברירה היא ללמוד את תנועת השחרור על כל רבדיה, מחשבתית וגופנית. עלינו לעבור דרך הפחד והכאב ולאפשר לכוח החיים לזרום בנו בחופשיות. שנים רבות אני מלמדת את לקוחותיי את תנועת השחרור ועדיין בכל פעם מחדש נפעמת מעוצמת העדינות שבה. זו תנועה בעלת רבדים רבים. הרבדים החיצוניים יכולים להיות מהירים וברורים וככל שמעמיקים פנימה כך התנועה הופכת להיות יותר שקטה ועדינה. לפעמים ייקח זמן להגיע אל רבדי השחרור העמוקים והמלאים. היופי בדבר הוא שזו תמיד מידת הזמן לו זקוק כל אחד מאתנו באופן אישי, כדי לעשות את המעבר. אין טעם לדחוק את השעה ולהאיץ בעצמנו וגם לא באף אחד אחר, בדרישה לשחרר – עכשיו. עצם הדרישה מעצמנו או ממישהו אחר לשחרר, היא עצמה אחיזה ברעיון ששחרור צריך לקרות ברגע אחד. אם אנחנו רוצים לשחרר ולחזור אל המקום המשוחרר, אנחנו יכולים לאמץ "מוד" של תלמידים שמוכנים ללמוד את עצמנו, את הכוחות שפועלים עלינו ואיך לנוע איתם, גם אם הם כוחות גדולים כמו פחד וכאב.

הדרך לחזור ולהיות משוחרר היא מסע של למידה שמתחיל בדיוק עכשיו, לחצו כאן.